עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
פוסט 10
10/01/2018 12:28
lotem
חדשנות בארגונים וניהול ידע

1. א. על פי המאמר על חדשנות בטויוטה, כישלונות מהווים חלק בלתי נפרד מכניסתו של ארגון לתחום החדשנות. ארגון אשר מתנהל כהלכה ייקח בחשבון את הסיכון שבפרויקט חדש עקב הוצאות נוספות שיכולות לצוץ ובפרט עבור המקרה בו הפרויקט יכשל. כישלון מעיד על הארגון כלוקח סיכונים ונכון לפריצת גבולות. במאמר מצוינת "חוויית הכישלון" כגורם לביצוע בדק בית בארגונים, לימוד מטעויות עבר, ניתוחן לעיבודן על מנת שלא יחזרו על עצמן בעתיד. בצורת התנהלות זו, הארגון יפיק תועלת מהתחדשות, פיתוח, וכישורי יוזמה, על אף הכישלון שחווה.

ב. מערכת התגמולים בחברת "טויוטה" מותאמת לדרך התגמול האמריקאית. על פי דרך זו, מתגמלים עבור מאמץ קבוצתי ולא כל כך על הצלחה אישית. מתגמלים באופן שווה את כל חברי הצוות על ידי מתן בונוסים. זאת בכדי לא לבצע הבדלה בין חברי הצוות, גם במידה ותרומתו של אחד להצלחה אינה זהה לזו של אחר.

2. על פי המאמר על אוקיינוסים כחולים בישראל, בשנת 2000 פיתחה חברת בגיר חליפה ייחודית אשר ניתנת לכביסה ביתית במכונת הכביסה (ולא בניקוי יבש כפי שהיה נהוג). החליפה תסופק עם שק כביסה ייעודי ותהיה עשויה שילוב מיוחד של בדים ותפירות. כך, תהפוך עמידה בכביסה רגילה. את החליפה הייחודית, פיתחה חברת בת בשם פולגת טכנולוגיות, בתשלובת בגיר. מחיר (עבור הלקוח הסופי) לחליפה כזו של בגיר יעלה כ 200 דולר, מחיר סביר ולא יקר בהרבה מחליפה רגילה. אך כאן, בניגוד לחליפה הרגילה חוסכת החברה תשלום על ניקוי יבש וזמן וטרחה הכרוכים בו. מדובר בפתרון המשלב בתוכו את המוצר (החליפה) ואת השירות הנלווה אליו (הניקוי).

3. מודל "סנפיר הכריש" מבטא את מחזור חייו של מוצר מרגע כניסתו לשוק.

הוא נקרא כך כיוון שניתן לדמות את מבנה גופו של כריש לתהליך שעובר המוצר. תחילה, כמות הרכישות של המוצר קטנה יחסית ומיוצגת ע"י הבליטות שבקצה סנפירו של הכריש. לאחר יישום שיפורים נחוצים במוצר תחול עלייה ברכישות המוצר המיוצגת  ע"י סנפירו של הכריש. את הלקוחות של המוצר ניתן לחלק למספר קבוצות ועל ידי התבוננות בכלל הקבוצות ניתן לראות את הדמיון לסנפיר הכריש:

1.החדשנים – הלקוחות הראשונים שרוכשים את המוצר בתחילת דרכו. מונים כ – 2.5% מכלל לקוחות המוצר.

2.המאמצים המקדימים – לקוחות הרוכשים את המוצר בשלב מוקדם במחזור חייו. כולל את האוכלוסייה הצעירה. מונים כ- 13.5% מכלל לקוחות המוצר.

3.הרוב המקדים – לקוחות הנוטים לרכוש מוצרים בשלב מוקדם יותר מהלקוח הממוצע. מונים כ – 34% מכלל לקוחות המוצר.

4.הרוב המאחר – לקוחות הנוטים לרכוש מוצרים בשלב מאוחר יותר מהלקוח הממוצע. מונים כ – 34% מכלל לקוחות המוצר.

5.המשתהים – נרתעים מחדשנות, לכן רוכשים את המוצר לאחר שנמצא בשוק תקופה. מונים כ – 16% מכלל לקוחות המוצר.

0 תגובות
פוסט 9
01/01/2018 17:14
lotem
ניהול ידע בענן

1.      ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר

בשירות ענן KMaaS

א. היתרונות שהארגון מצפה להם

o        גישה למידע מכל מקום בו יש חיבור לאינטרנט.

o        חיסכון בעלויות של הוצאות על תשתית ותחזוקת שרתים לאחסון המידע .

o        חיסכון בעלויות עובדים המתחזקים ומתפעלים את השרתים הפיזיים.

o        קבלת אפשרות ליצירת מסד נתונים גדול בהרבה כיוון שבענן לרב מדובר במקום וזיכרון גדולים מבשרת פיזי.

o        האפשרות ליצירת ממשק והתקשרות עם גורמי חוץ בצורה יעילה ונוחה.

ב. שלושה תנאי סף להצלחה

o        שיתוף מצד העובדים – יש לדאוג לכך שהשימוש יהיה נכון, על ידי הדרכת העובדים.

o        אחסון המידע – יש לאחסן את המידע בצורה מסודרת ונגישה למשתמש.

o        אבטחת מידע – בכדי שהשימוש בשירות ענן יצליח, יש להקפיד על אבטחת מידע גבוהה ולדעת היטב מהם הסיכונים שקיימים עבור הארגון, כיצד להימנע מסיכוני אבטחת המידע בהיבט הפנים הארגוני ובפרט בהיבט החוץ ארגוני.

2.      מתי יש צורך ב"מחשוב ערפל"

מונח זה מתייחס לשימוש במספר גדול של מחשבי קצה ברשת המקומית בניגוד לKMaaS המתייחס למחשוב בענן. יש צורך במחשוב מסוג זה כאשר נרצה לבצע פעולה מהירה ככל הניתן, לשלוף מידע דחוף וכדומה. זאת מכיוון שרוחב הפס של מחשוב הענן גדול בהרבה ועל כן הפעילויות המתרחשות דרכו איטיות בהרבה מאשר במחשב קצה.

3.      בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם

למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות

חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או

אגם נתונים

אבחר באגם נתונים לאגירת הנתונים לפני עיבודם כיוון שמהשאלה ניתן להבין כי יהיה צורך באגירת מידע רב וכן ייתכן לשינוי מהיר של המידע באופן רציף כל העת. בנוסף, ניתן להסיק מכך שיש צורך במאגר מידע אשר מאפשר הכנסה ושליפת המידע ועדכונו באופן מהיר בהתאם לשינויים שיחולו.

0 תגובות
פוסט 8
01/01/2018 16:18
lotem
קהילות ידע, ויקי ארגוני

1.     3  דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשרלתת להם מענה באמצעותקהילות ידע

o       הסקת תובנות עבור הארגון - על ידי שיתוף הידע ניתן לקבל דעות שונותומגוונות של בעלי תפקידים בארגון וכן של בעלי ידע בנושאים שונים.

o       מניעת עבודה כפולה – באמצעות קהילות הידע ניתן למנוע מצבי עבודהכפילות בעבודה וכך לייעל את תהליכי העבודה בארגון.

o       שיפור יעילות ארגונית -  באמצעותקהילות ידע מתאפשר ארגון טוב של הידע הארגוני.

3  דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להםמענה באמצעות קהילותידע

o       פתרון של בעיות אישיות – על ידי התייעצות עם מומחים בתחום הרלוונטיבקהילות הידע.

o       אוטודידקטיות – בקהילות הידע ניתן לקבל הדרכה על ידי אנשיםבעלי הידע בתחום אותו מעוניינים ללמוד באופן עצמאי.

o       קבלת מידע אודות שירות/מוצר – בקהילות הידע ניתן להתייעץ ולקבל חוות דעתמגוונות אודות מוצר או שירות בו נתעניין.

2.     3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענהבאמצעות ויקי ארגוני

o      מניעת אי הבנות – בעזרת ויקי ארגוני תיווצר אחידות של המידעהארגוני.

o       שימור של ידע ארגוני – בעזרת הויקי הארגוני ניתן לשמור ידע וכןלהעביר אותו מאחד לשני.

o       אחזור מידע וחיפושו – באמצעות הויקי הארגוני קל בהרבה להשתמש במידעהארגוני.

3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להםמענה באמצעות ויקיארגוני

o       נוחות  -  כל הידע מרוכז במקום אחד אליו ישגישה מהרשת הפנימית במקום העבודה. באמצעות כלי זה ניתן    לבדוק  כל דבר אשר לא בטוחים בו.

o       נגישות - הידע נגיש מכל מקום, בכל זמן, ובצורה מאובטחת.

o       פשטות הפעלה -  הויקיהארגוני פשוט מאוד ונוח לתפעול.

בעיות ארגוניות שניתן/רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע –

  •          אינן בעלות פתרון חד משמעי
  •          המידע של הבעיה הינו אזוטרי/ייחודי
  •          דורשות דיון

בעיות ארגוניות שניתן/רצוי לפתור באמצעות ויקי ארגוני - 

  •          חיפוש כללים
  •          חיפוש הגדרות
  •          בעיות מוכרות יותר ופחות מורכבות, כאשר לרב כברהתקיים אודותיהן  דיון.

 

0 תגובות
פוסט 7
22/12/2017 15:19
lotem
רשתות חברתיות

1.       יצירה ושינוע של ידע בתוך ארגונים הינם קריטיים מאוד להצלחת הארגון ומבוססים ברובם על קשרים אישיים. חוק 1-9-90 מתייחס להתפלגות הפעילות האקטיבית ברשתות החברתיות, כאשר ל-1% בלבד מיוחסת פעילות תוכן רלוונטית, 9% תגובתי ל-1% והשאר (90%) משתתפים פסיביים ברשת.

בכדי להגדיל את אחוז העובדים הפעילים, יש להבין את המציאות. שמירה לא נכונה של מידע מהווה בסיס לקשיים בשיתוף ידע גלוי, לדוגמה: שמירה בשולחן העבודה ולא בתוך מערכת המידע של החברה, מידע מסוג זה מתאים למידע שלאדם אין בעיה לשתף אך הוא לא משקיע בכך את התהליך הנדרש. לעומת זאת, ידע סמוי אשר מבוסס על חוסר הרצון של אדם ללמד ולשתף אחרים במידע וידע שנמצאים אצלו בראש על מנת לייצר לעצמו יתרון יחסי מהווה בעיה קשה אף יותר, כיוון שדורשת התמודדות עם חוסר רצון מודע של אדם מסוים.

על מנת לגרום לשיפור ביחס העובדים התורמים מידע וידע לארגון או לרשת החברתית הארגונית, יש להשקיע ביצירת מוטיבציה שתגרום לשיתוף אקטיבי וליצירת אמון שיעודדו את הרצון לשתף אחרים בידע. אופרציונלית יש צורך בשליטה ובקרה של המידע בארגון (רגישות המידע/אנשי המקצוע/ מי מעביר למי), יצירת מפגשים בין בני אדם, וירטואלי (כמו רשתות חברתיות שעקומת הלמידה שלהן מהירה מאוד ומעלה את המוטיבציה של העובד להשתמש בה כיוון שמוכרת כפלטפורמה ממקום חיובי) או פנים אל פנים, תייצר סביבה אשר תאפשר לשבור את מחסום הידע הסמוי ותיצור מוטיבציה לשתף אחרים בידע שנמצא אצלך.

2.       רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות הניהול הרשתי על ידי:
א. עידוד שיתוף פעולה בין העובדים - כיוון שהצלחתו של כל עובד תלויה באחרים
.
    עידוד שיתוף פעולה יכול לבוא לידי ביטוי בצורת בונוסים קבוצתיים, שיתוף פעולה כדרך עבודה
.
ב. יצירת קשרי עבודה חדשים בעזרת יצירת שיתופי פעולה חדשים בין מחלקות
.

ג. העברת מידע מקצועי חדש בכיתות גדולות ובשימת דגש על שלא יועבר בדרך תחרותית.
ד. העצמת העובד - הענקת סמכויות חדשות
.
ה. הערכת תחקור עצמי - הכנסת ערך התחקור כמדיניות של הארגון
.

         ו. עידוד שיתוף ידע בארגון בצורה שקל לכל העובדים להתמצא בה - לדוגמה העלאת טקסטים עם תיוגים (האשטאגס).
0 תגובות
פוסט 6
20/12/2017 14:18
lotem
משחוק, תרבות ארגונית

1.      1. תרבות NEED TO SHARE  אשר חדרה לאחרונה לארגונים ולפיה כל המידע אשר אינו מוגדר כחסוי או כמסווג, אלא חשוף לכולם. היתרונות של גישה זו:

         כאשר כולם חשופים לאותו המידע ואין פערי ידע בין העובדים, נוצרת האפשרות האולטימטיבית לביצוע החלטות טובות. שכן, כולם יודעים בדיוק את אותם הדברים ולכן יכולים לחשוב יחד וליצור פתרונות אופטימליים.

         לעתים קשה להבחין מראש לאיזה מידע בדיוק צריך להיות חשוף כל עובד בארגון. על כן, ייתכנו מצבים בהם נראה כי עובד מסוים לא צריך להיות חשוף לתחום ידע מסוים בארגון ולאחר זמן מה יתברר שלא כך הדבר, חשיפת המידע לאותו עובד עלולה להוות פרוצדורה מסורבלת וארוכה ובזמן זה העובד אינו יכול להתקדם בעבודתו עד אשר ייחשף למידע. על פי גישת NEED TO SHARE הארגון ימנע ממצבים כאלו להתרחש.

         כל ארגון שואף לחיזוק האמון של עובדיו אחד בשני, על מנת להגיע לביצועים טובים ומהירים ככל הניתן. כאשר הארגון עובד בגישת NEED TO SHARE סביר שייווצר אמון בין עובדיו, שכן כולם חשופים לאותו המידע וכולם יודעים את אותם הדברים ולכן אין סיבה ליצור פערי אמון בין אחד לשני כיוון שכולם "שווים".

         לפי גישה זו נוצרת שקיפות מלאה בזרימת העבודה בארגון, שכן אני כעובד בארגון רואה מה אני תורם ומה העובדים האחרים סביבי תורמים לארגון, כך ניתן לאמוד את תרומתי ולקבל מוטיבציה לעבודה.

2.     2.  על פי צפייה בסרטון : http://bit.ly/2jw7deY

א. ההבדל בין מוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית מתבטא באיכות הביצועים.

הנטייה שלנו היא לחשוב שכאשר יש תגמול כלשהו על ביצוע מטלה אשר מהווה מוטיבציה חיצונית, הביצועים יגדלו ביחס ישיר ככל שהתגמול יגדל, אך על פי הסרטון ניתן לראות שלא כך הדבר, אלא להיפך. ניתן לראות שכאשר המוטיבציה היא דווקא פנימית, מתוך מניע אישי של עשייה למען מטרה כלשהי, איכות הביצוע וההספקים יהיו טובים וגבוהים יותר.

ב. ראשית, יש להמחיש לעובדים את התועלת המופקת מכתיבת הדוחות באיכות טובה ובכך לגרום להם לבצע זאת מתוך מוטיבציה פנימית שלהם ולא בהרגשה שמחייבים לבצע זאת. שנית, יש לאפשר לעובדים לכתוב את הדוח מכל מקום שירצו ובזמנם החופשי ולהחשיב זאת בשעות עבודתם. כמו כן, מומלץ מאוד להשתמש במשחוק על מנת לעודד את העובדים לבצע זאת בצורה טובה ותוך כדי הנאה מצדם ובכך לגרום להם למוטיבציה פנימית. 

0 תגובות
פוסט 5
07/12/2017 16:45
lotem

1. מיקור המונים הוא העברה של ביצוע משימה או משימות שלרוב היו מתבצעות בידי עובדי החברה, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). בעזרת מיקור המונים ניתן לפתור בעיות כגון בעיות אבחנה ובעיות שיתוף פעולה. כאשר ארגון מחליט שהוא רוצה להיעזר במיקור המונים, סביר שהוא ירצה לדעת אילו פיצ'רים חשוב שיהיו לרובוט לפי צרכי הציבור, מה יהיה הביקוש למוצר, האם הציבור סבור כי המוצר יצליח וכך יוכל להחליט כמה יחידות מוצר עליו לייצר. מיקור ההמונים יכול לתת אינדיקציה עבור שאלות אלו כיוון שהוא משמש כמדגם.

 2. על מנת לקבל חיזוי עבור סיכויי הצלחה של מוצרים שונים בשוק הייתי בוחרת בשיטת חוכמת המונים. חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. מדובר בצורך של איסוף תשובות מקבוצה גדולה לשאלות התלויות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית. אשר נמצאו באופן כללי, כטובות, ולעתים טובות יותר, מאשר כל תשובה שתינתן על ידי היחידים שבקבוצה. אתן הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו - ה"רעש" אשר ייחודי ליחיד בקבוצה – כיוון שלכל אדם דעות אישיות ושיקול דעת פרטני, כאשר נלקח ממוצע התשובות מקבוצת יחידים, לתשובות תהיה נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת ובכך תבוטל השפעת "רעש" זה. עקרון חוכמת ההמונים טוען כי חוכמתו של ההמון גדולה בתנאים מסוימים מחוכמתו של המומחה היחיד. לפיכך, שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, יהיה לרוב מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה כשלעצמו.

3. הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים:

1.   קיימת אפשרות שרעיון המיזם יועתק ע"י גורם בעל יכולת מימון גבוהה יותר-  על מנת להשיג מימון, היזם חייב לחשוף את ההמצאה שלו במסגרת קמפיין מימון ההמונים וזאת על מנת לשכנע את ההמון להשקיע דווקא בו. במידה וההמצאה היא פטנט והיזם עוד לא השלים את תהליך הגשת הבקשה עבור פטנט, הגילוי של הרעיון יכול לפעול לרעת המיזם ואף לעיתים לגרום לכך שהיזם לא יוכל לרשום את הפטנט כלל עקב פרסום קודם.

2.   במידה והגיוס נכשל, הכישלון הוא מאוד פומבי- קמפיין מימון המונים הוא בעל נראות גבוהה  בשוק ולכן יש לקחת בחשבון תרחישים של אי הצלחה בגיוס ההון  או כישלון בהבאת המוצר לשוק. התוצאות של כישלון עלולות להיות גורליות ולא פשוטות כלל.

3.  ריבוי דעות. במקרה כזה יש מספר גורמים המעורבים בתהליך – היזם/ יזמים והמשקיע/ משקיעים. ככל שיותר גורמים מעורבים בתהליך, כך יש סיכוי ליותר דעות אשר עשויות לגרום להפלת הרעיון וביצועו.

4.   מגבלות רגולטוריות.

0 תגובות
פוסט 4
04/12/2017 14:48
lotem
המשכיות ידע, שימור ידע

PRESERVING, ACCOUNTING AND TRANSMITTING KNOWLEDGE IN AN ORAL CULTURE: THE ETHIOPIAN JEWS

בעיית המשכיות/שימור ידע נפוצה מאוד כיום וניתן לראות כי החלה כבר לפני שנים רבות.

יהודי אתיופיה נמנים בין הקבוצות היהודית היחידות בעולם אשר לא יצרו חומר כתוב על ההיסטוריה, המנהגים או המסורות שלהם. תהליכים מורכבים של שימור, שידור וחישוב ידע בחברה ללא תקשורת כתובה, מביאים לשאלות הבאות:

o      1 כיצד תיעדו יהודי אתיופיה מידע ללא כתיבה

o      2 כיצד מערכות התקשורת המקומיות שלהם מאפשרות להם להעביר ידע מדור לדור

כדי לשמר את הידע ולהבטיח שיעבור בין הדורות, נדרשים אמצעי תקשורת שונים להחלפת מידע ולאחסונם. מלבד התקני זיכרון כגון נרטיבים או פתגמים, הנפוצים בתרבויות עם מסורות בעל פה, לקידוד הלא מילולי של המילה יש הרחבות דרך שמיעה, ראיה, ציור, מספור ותנועה. טכנולוגיות אלה של רישום משמעות ותיקון המידע מאפשרות העברת ידע ללא הקשר. כמו כן, ניתן לשמור על ידע באמצעות מדיה גרפית, אך יש להבדיל מההתחלה בין כתיבה אשר מתייחסת רק לשימוש הגרפי של מערכת אלפביתית, לבין מה ניתן לטבוע ב"כתב " כלומר סימנים לא לשוניים הנחשבים לכל סימן גרפי במובנו הרחב ביותר.


http://www.jstor.org/stable/pdf/23537919.pdf

http://www.jstor.org/stable/23537919?seq=1#page_scan_tab_contents

0 תגובות
פוסט 3
24/11/2017 17:32
lotem

1.      OCR זוהי טכנולוגיה להמרת תמונה, כתב יד או טקסט מודפס אשר נסרקו באמצעות סורק, למסמך תמליל ממוחשב.

הקושי הגדול של תוכנות לזיהוי תווים אופטיים הוא בהתמודדות עם המרה של תמונה אשר בה מצוי כתב יד, על פי רוב יתמודדו בהצלחה עם תמונה בה מצולם או סרוק מסמך מודפס.  התהליך כולל זיהוי של תו אחרי תו מבין התווים השונים אשר מרכיבים את הטקסט. שיפור הברירה בין תווים שונים נעשה לרוב גם בעזרת שני כללים הקשורים לקשר שבין התווים: הגבלת קטעי תמליל שונים לכאלה הכוללים רק תווים מקבוצה מסוימת (אותיות עבריות, אותיות לטיניות, אותיות ערביות) והגדרת מילים ושפה לשם העדפת תווים היוצרים מילים בעלות כתיב מוכר. 

2.      זרימת עבודה הינה תנועה אוטומטית של מסמכים או פריטים דרך רצף של פעולות או משימות הקשורות לתהליך עסקי. ניתן להשתמש בזרימות עבודה על מנת לנהל תהליכים עסקיים נפוצים בתוך ארגון באופן עקבי. זרימות עבודה יכולות לייעל את הזמן ואת העלות הדרושים לתאום תהליכים עסקיים נפוצים, כגון אישור פרויקט או סקירת מסמך, על-ידי ניהול המשימות המוטלות על אנשים המעורבים בתהליכים אלה ומעקב אחריהן. על מנת שניתן יהיה  להפיק את המרב מהמסמכים מומלץ שיהיו מסמכים דיגיטליים, כך ניתן יהיה לאחזר מידע בקלות ולא לשמור את אותו מידע מספר רב של פעמים. נוסף על כך, מסמכים דיגיטליים מאפשרים שימוש בחותמות דיגיטליות אשר מגנות על המסמך. 

3.      הגירת תכנים זו פעולה של העברת מידע ונתונים ממערכת אחת למערכת אחרת. להגירת תכנים יש חשיבות עצומה לארגון, כאשר על מנת שימשיך לפעול באופן שוטף, פעולה זו חייבת להתבצע באופן יסודי ומדויק. כל התכנים חייבים לעבור למערכת החדשה בצורה חלקה, כך שלא יאבד מידע, ולא יועברו נתונים בצורה כפולה

4.      א. לדעתי יש לשמור את כל האמייל (כולל הצרופות) כיוון שיש חשיבות למסמכים המצורפים לצורך הבנת האמייל כולו

ב.  לדעתי מי שאחראי על שמירת המיילים במערכת הם אנשי מערכות המידע או הגורמים הטכניים בארגון, עליהם לוודא כי כל המיילים נשמרים באופן אוטומטי במערכת.

 

 

0 תגובות
פוסט 2
18/11/2017 12:35
lotem
הפקת לקחים בארגונים גדולים

1 .על פי המאמר "הפקת לקחים בארגונים גדולים", ניתן להסביר מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל:

1.       צה"ל הינו גוף גדול מאוד, הכולל בתוכו מגוון רב של יחידות ולכן כאשר יבצע שינוי תפיסתי, הוא יהיה חייב להתבצע ע"י כל הגורמים הקיימים במערכת, מה שמקשה מאוד על ביצוע שינוי שכזה.

 

2.      השתפרות בארגונים – בכדי שניתן יהיה להגשים את המצוינות, יש צורך בהשתפרות בלתי פוסקת. על ידי ביצוע שני דברים:

ü      לימוד מיומנויות חדשות וישנות.

ü      הפקת לקחים מאי הצלחות וגם מהצלחות.

לרב מתבצע החלק של לימוד מיומנויות חדשות וישנות אך נוצר מצב בו החלק של הפקת הלקחים מוזנח כיוון שקשה יותר להודות בטעויות ולהתמודד איתן.

בכדי למנוע חזרה על מקרים שהיו, יש צורך לבצע תחקור ולבדוק מהי הסיבה לכך שהתחקירים לא מבוצעים בצורה תקינה. עוד אפשרות היא ש התחקירים מבוצעים בצורה נכונה, אך הזמן בו מתבצעים אינו רלוונטי כיוון שהמקרה כבר נשכח.

 

3.      ניהול הזיכרון ארגוני – על מנת שיופקו לקחים למקרים הבאים יש לתעד ולשמור את התחקירים באופן יעיל וברור, כך שכל מקרה יסווג לפי סוג ולפי תגיות אשר יקלו את החיפוש במקרה הצורך. ייתכן שבצה"ל לא קיים ניהול זיכרון יעיל, או שאולי המתחקרים לא מתעדים את התחקירים במסד הנתונים על מנת לשמור אותם.

 

4.      תרבות ארגונית – לרוב, וידוי על טעות יוצר חששות בקרב הגורמים השונים מפני עונש אשר עלולים לקבל. עקב כך, על צה"ל ליצור תרבות אירגונית כזו שתהפוך את ההודאה בטעות והחשיפה האישית ללגיטימית וללא מאיימת. באופן זה תחקירים יניבו מידע מפורט ואמין יותר.

                                                                                    

2.ראשית יש לבצע תחקיר מעמיק למקרה ולנסות להבין את השתלשלות האירועים באופן מדויק. בכדי שהמפעילים ישתפו פעולה עם התחקיר יש להביא לידיעתם כי הודאה לא תגרור ענישה. לעיתים קשה להודות בטעות מכיוון שיש איום של ענישה מחמירה ולכן יש למנוע סיטואציה שכזו. על כן, על המתחקרים לבצע את התחקיר בצורה נעימה ולא מאיימת אשר לא תלחיץ את המפעילים שהיו שותפים לאירוע. במהלך התחקיר, סביר כי המפעילים יבינו שטעו ויפנימו שאין לפתור כך בעיה זו (הרבה התראות שווא) בשנית.

 

 

0 תגובות
פוסט 1
13/11/2017 18:47
lotem

 1. קיימים חילוקי דעות רבים בין עובד למעסיק בנוגע לשייכות המידע הנמצא בלינקדאין של עובד לארגון. אני נוטה להסכים עם רוב הטיעונים ולכן מצב זה הוא מאוד רגיש ואינו חד משמעי. לטענת המעסיקים, המידע בלינקדאין של עובד בחברה שייך לחברה ולא לעובד באופן אישי. מבחינתם, כאשר עובד עוזב את החברה עליו להשאיר את חשבון הלינקדאין שלו בחברה ולא לקחת אותו איתו כיוון שהמידע הקיים בו שייך לחברה, והוא יכול להיות אף רגיש במצב בו יעבוד בחברה מתחרה.

כמו כן, לטענת המעסיקים ביצוע הקשרים שעשה העובד בלינקדאין היו במהלך שעות עבודתו תחת הארגון ובשכר בהתאם ולכן אין זה הולם שישתמש במידע זה מחוץ לחברה. ייתכן והרבה מקשריו של העובד נעשו בעקבות כך שהיה עובד החברה ולכן אין זה הגיוני שישתמש בקשרים אלו כאשר אינו עובד החברה.

טיעון נוסף של המעסיקים היה בנוגע לתשלום ללינקדאין מקציב החברה עבור שירותים שאינם כלולים בחשבון החינמי ועל כן אין זה ראוי להשתמש בחשבון אשר מומן על ידי הארגון, מחוצה לו.

מנגד, עומד המעסיק וטענותיו מנוגדות לטענות המעסיק בנוגע לשייכות חשבון הלינקדאין שלו לארגון לאחר עזיבתו. לטענתו, אנשי הקשר הקיימים בחשבונו התחברו אליו מתוקף היותו מי שהוא ולא עקב עבודתו בחברה. כמובן שבחשבונו קיימים קשרים אישיים שאין להם כל קשר לחברה בה הוא עובד. טיעון נוסף הוא על כך שהמון קשרים נעשו מחוץ לשעות העבודה.

עמדתי בנושא היא שיש ליצור חשבון עסקי נפרד לחשבון הפרטי כאשר אתה משתמש בו עבור החברה בה אתה עובד. כך ניתן יהיה למנוע מצבים לא נעימים אלו ולהימנע מחילוקי דעות.

2. הכלים בהם אהיה מעוניינת להשתמש:EVERNOTE  לצורך שמירת מאמרים עבור פרויקט הגמר בעת מציאתם באינטרנט. היתרון בכלי זה הינו שמירה קלה ישירות מדפי אינטרנט. ארגון רשימות במחברות לפי נושא, מאפשר תיוג רשימות ושיתוף מחברות (אוכל לשתף עם שותפתי לפרויקט את המאמרים שמצאתי). הכול נשמר באופן אוטומטי ללא שמירה. ניתן לערוך מאמרים (לחתוך, למרקר וכדומה). LINKEDIN לצורך מציאת עבודה. היתרון בכלי זה הינו בכך שפרופיל הלינקדאין משמש כקורות חיים, כמו כן ניתן ליצור המון קשרים עם מגייסים ובכך לקבל סיוע בתהליך חיפוש עבודה.
0 תגובות